אל תקראו אותי פוסט-ציוני

ברור שיש אנשים שלא רוצים לחיות יחד עם אנשים השונים מהם. מפגש התרבויות יכול להיות מפחיד, מאיים, לא נעים. לכן, במשך הדורות היו אשכנזים שדאגו למנוע כניסת מרוקאים לשכונות שלהם, עולים מאירופה שלא הסכימו ללמוד עם אתיופים - ולא צריך להאריך בנושא חילונים ודתיים או דתיים וחילונים.

אני גדלתי בפרבר של שיקגו, שחמש דקות נסיעה ממנו היה פרבר אחר, שבכל חוזה מכירה של בית שם נכללה פסקה האוסרת העברת הבית ליהודים או לשחורים. תופעה זו נפוצה בארץ ובעולם והסיבות ידועות, גם אם קשה להצדיק אותן מוסרית.

נשאלת שאלה: האם מדינה הקוראת לעצמה "דמוקרטית" יכולה להרשות לעצמה להשלים עם התופעה של שלילת הזכות של אזרח, שומר החוק, לקנות או לבנות בית איפה שירצה. לקח לי הרבה שנים, כאזרח ישראל, עד שהגעתי למסקנה שהתשובה לשאלה הזאת היא "לא." אולם, הרבה אנשים טובים לא מסכימים איתי ונראה לי, שבמידה מסוימת, יש בינינו מחלוקת לשם שמים (כלומר- ערכית), אף על פי שברור, שחלקית לפחות, היא לא לשם שמים, אלא נובעת מפחדים וסטיגמות בלתי רציונאליות.

מה שלא מובן לי מהשיח הציבורי בנושא הזה, הוא הצגת המחלוקת במונחים של "ציונות." יש הרבה קולות האומרים כי מי שתומך בהפרדה במגורים הוא ציוני, ומי שבעד חופש הדיור הוא לא ציוני, או מאיים על הציונות, או פוסט-ציוני. זה מעניין, כי לי הדברים נראים דווקא הפוכים – הרי נראה לי שמי שרואה את מגילת העצמאות של מדינת ישראל כמסמך מכונן, כהצהרת הערכים של המדינה שהיא הגשמת החזון הציוני – הוא הוא ציוני. והנה, כתוב במגילת העצמאות:

"מדינת ישראל תהא פתוחה לעליה יהודית ולקיבוץ גלויות; תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא מושתתה על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות; ותהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות".

לא ברור לי למה ציוני, המאמין בזכות העם היהודי למדינה ריבונית בארצו ההיסטורית, לא יכול גם להאמין בזכות כל אזרח במדינה הזאת לגור היכן שהוא רוצה. לא רק שאין סתירה בין הדברים לדעתי, אלא להיפך – מי שבונה מחיצות ומנציח הפליה וחוסר-שיוויון בחברה הישראלית, מחליש את המדינה ופוגע בקיימותה. כך, נראה לי שמי שמנסה לעשות שמיניות משפטיות באוויר בניסוחים מתוחכמים של תקנונים, כדי לשלול את חופש הדיור לחלק מסוים של האוכלוסייה – הוא הוא הפוסט-ציוני אשר מזלזל בקדושת מגילת העצמאות ומעמיד בספק את עתיד המפעל הציוני.