משגב, הגליל וישראל במפת ההיסטוריה של ההפרדה 10.2.10

מאת מרסלו סבירסקי*

האפרטהייד בדרום-אפריקה התחיל כמדיניות רשמית מוצהרת בשנת 1948. חוקי האפרטהייד כפו על אוכלוסיית דרום-אפריקה הפרדה גזעית בכל תחומי החיים. אחד מחוקים אלה עסק בתחום המגורים: "חוק אזורי הקבוצות" (The Group Areas Act) – אשר הקצה אזורי מחיה בין הגזעים, ולמעשה התיר ללבנים בלבד להתגורר בתוך הערים. אם התגוררת באזור "לא-נכון", החוק חייב מעבר לאזור הנכון. בין 1951 לבין 1986 3.5 מיליון שחורים אולצו לעזוב את בתיהם בגלל חוק זה. באותה תקופה הלבנים היוו רק 15% מהאוכלוסייה, אך המדינה הקצתה להם 84% מן האדמות.

במשך מאות שנים יהודים באירופה הוכרחו להתגורר בקהילות מופרדות מן הנוצרים (במסגרת השטטל, או הגטו). כך היה החל מן המאה ה-13 כאשר האפיפיור אינוצנט ה-III הצליח לכפות הפרדה מן היהודים. באימפריה הרוסית יהודים הוכרחו להתגורר רק בתוך שטחי "תחום המושב" שהיוו את הגבול עם המערב. בעקבות חוקי נירנברג במשטר הנאצי יהודים הופרדו מיתר האוכלוסייה על-ידי הגלייתם למחנות ריכוז וגטאות בכל שטחי משטר הכיבוש. יהודים הוכרחו להתגורר במקומות נפרדים, גם במרוקו במאה ה-15 ובפרס במאה ה-19.

להפרדה הגזעית במגורים בארה"ב היסטוריה ארוכת שנים. עד שנת 1917 חוקת קליפורניה אפשרה הפרדה גזעית במגורים, ובהמשך עד שנת 1948, הסכמים ותקנונים שכונתיים בין לבנים המשיכו לכפות את ההדרה של משפחות שחורים מאזורי מגורים "לבנים". גם בנייתה של רשת כבישים ארצית תרמה לחיזוק ההפרדה כאשר הביאה לעקירתם של קהילות שחורים ושליחתם למגורים פדראליים באזורים עירוניים שכונו "הפרויקטים" והפכו במרוצת הזמן לגטאות לשחורים.

במשך מרבית המאה העשרים ממשלת ארה"ב אמצה מדיניות דיור שמטרתה הייתה להביא להפרדה גזעית במדינה. כך היה עם הרפורמה הכלכלית של הניו-דיל בשנות השלושים באמצעות מדיניות כלכלית של ריבית נמוכה למשכנתאות באמצעות הסוכנות הפדראלית לדיור (Federal Housing Administration) והסוכנות לטיפול ביוצאי צבא (Veteran’s Administration). למרות שחוקית שחורים היו זכאים לתנאים המועדפים, הם בדרך-כלל לא הצליחו לממש את זכותם בשל קריטריון שאמצה הממשלה על-פיו משפחות מאזורי-מגורים "בשקיעה" לא זכאים לתמיכה. התוצאה הייתה הפרדה בין לבנים לשחורים, בין מגורים בפרברים למגורים באזורים צפופים בעיר. עד שנות השבעים המדינה תמכה (ובתי משפט אשררו) תכנון מוניציפאלי שאפשר שמירה על הומוגניות חברתית דרך קביעת קריטריונים לבנייה שהדירו מראש משפחות עניות ובעיקר שחורים (municipal zoning).

גם להפרדה בין יהודים לערבים בישראל היסטוריה ארוכת שנים (המצאת הקיבוץ, הפרדה בשוק העבודה תחת מדיניות "עבודה עברית", ובנייתה של חברה מופרדת על בסיס רכישה לאומית של קרקעות, עוד מתחילת המאה העשרים).

ייהוד הגליל הוא הפרויקט הלאומי הסמלי ביותר בניסיון להפקיע אדמה מן הערבים על מנת לבסס משטר-חיים של הפרדה אתנית. למעשה, זהו פרויקט שיצר מציאות של אפרטהייד אזורי. בשנים האחרונות ארגונים אזרחיים ושיתוף פעולה ערבי-יהודי פועלים כנגד ההפרדה ובמטרה לבנות חיים יחד. כתגובה, המדינה וגם גורמים מקומיים התגייסו לאחרונה על מנת לחזור ולחזק את משטר ההפרדה בתחום המגורים. ב-3 לאוגוסט 2009 התקבל בכנסת "תיקון מס' 7 לחוק מינהל מקרקעין ישראל" אשר במסגרתו, סעיף 4 כ' מקנה מעמד בהגבלה על רכישת בית בישובים קהילתיים, לישוב הקהילתי עצמו, לסוכנות היהודית ולהסתדרות הציונית העולמית. בשבועות האחרונים הכנסת העבירה בקריאה טרומית את "הצעת חוק לתיקון פקודת האגודות השיתופיות, תשס"ח-2008" (ביוזמת חברי הכנסת חסון, חרמש, אריאל, מטלון ווקנין) המקנה לועדות הקבלה בישובים הקהילתיים כוח חוקי להפלות משפחות אשר לא מתאימות "לאורח החיים ולמרקם החברתי של היישוב הקהילתי כקהילה בעלת לכידות חברתית ותרבותית, ובכלל זה התאמת המועמד להשקפת היסוד של היישוב הקהילתי כפי שזו הוגדרה בתקנון היישוב הקהילתי". ישובים שונים במשגב היו יותר ברורים בכוונותיהם כאשר נתנו פירוש למושג של "השקפת היסוד של הישוב". במצפה אבי"ב לדוגמא, ב-12.11.2009 אשרה האסיפה הכללית קריטריונים חדשים לקליטה בתקנון הישוב לפיהם על מועמד לקליטה, "לשים בראש מעייניו את ערכי ההתיישבות, הציונות, מורשת ישראל, ערכי מדינת ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית ברוח חזון מגילת העצמאות של מדינת ישראל, הסובלנות וכבוד האדם...מהותו הישראלית ציונית של הישוב מודגשת בחיי היומיום באמצעות ציון חגי ישראל בצוותא, קיום פעילות לנוער סביב שנת בר המצווה והשתלבות בני החברים בתנועות נוער ציוניות תוך כדי נטילת חלק בעשייה הציונית."
ב-24.12.2009 ראש המועצה האזורית משגב, התבטא בראיון לעיתון "א-לה-גוש" כי הוא מקדם ותומך במהלכים האחרונים הגורמים בסופו של דבר לחיזוק ההדרה של משפחות ערביות מן הישובים הקהילתיים ובהפרדה בין יהודים לערבים, ואף היה שותף פעיל בחלק מן המהלכים הללו, כולל שיתוף פעולה לקידום הצעות חוק עם חברי כנסת ממפלגות "האיחוד הלאומי" ו"ישראל בתינו" שחרטו על דגלן את הטרנספר והשנאה.

זאת לא השוואה. אל תטרחו להתפתל במסע התרצה סביב הטיעון השחוק שישראל היא מקרה מיוחד. כל המקרים מיוחדים. לא ניתן להצדיק הפרדה ובמיוחד לא כזאת שמעניקה פריבילגיות לאוכלוסיה אחת על חשבון אחרת. המקרים שהועלו כאן ממקמים את מדיניות ישראל והגליל בהקשר היסטורי. במפה המודרנית הזו של ההפרדה האתנית והגזעית, יש למצוא ולמקם את ישראל והגליל.

* מרסלו סבירסקי התגורר במשגב עשור ובשנתיים האחרונות נמצא בקרדיף שבבריטניה.